בשל המצב הבטחוני: פחות ישראלי עוברים להתגורר ביו”ש – ישראל היום 25.3.25
בשל המצב הביטחוני: פחות ישראלים עוברים להתגורר ביו"ש יהודה ושומרון הפכו ללהיט בעשור שלאחר האינתיפאדה השנייה • נתונים שאסף מכון "תמרור" באמצעות הלמ"ס חושף כי המצב הביטחוני הוביל כעת להגירה שלילית • התנגדות התושבים ביישובים להעסקת פלשתינים בבנייה מקשה אף היא על המצב • הממשלה מאשרת עשרות אלפי יח"ד – אך רק כשהמ Israel Hayom25 Mar 2025חנן גרינווד בעוד בממשלה מתהדרים באישורים של עשרות אלפי יחידות דיור ביהודה ושומרון, נתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" מגלים כי בפועל קיימת הגי רה שלילית מיו"ש לתוך הקו הירוק ואף לחו"ל. ניתוח נתוני הלשכה המרכ זית לסטטיסטיקה, שבוצע על ידי קבוצת המחקר "תמרור" העוסקת בסכסוך הישראלי פלשתיני, מצא כי בכל הנוגע לתנועת ישראלים לתוך יו"ש - השנים האחרונות היו הגרועות ביותר זה תקופה ארוכה: בעוד העשור השני של המאה ה ,21 לאחר האינתיפאדה השנייה, התא פיין באלפי ישראלים שחוצים את הקו הירוק ומתיישבים ביו"ש, הרי שבשנים האחרונות חל שינוי במאזן ההגירה ויותר ישראלים עזבו את יו"ש. נכון לסוף ,2024 קיים מתאם ברור בין המצב הביטחוני לבין הנ תונים, לצד תמורות נוספות כדו גמת מגפת הקורונה. למעשה, בא רבע מתוך חמש השנים האחרונות נרשמה הגירה שלילית מיו"ש ורק בחמישית היתה הגירה חיובית, אם כי מועטה. אמנם מתגוררים כיום ביו"ש 511 אלף איש, אך הנתונים השליליים מלמדים על האטה חדה במעבר תושבים לאזור. בנייה מול ביקוש כך, בשנת 2020 שהיתה שנת הקורונה, החלה העזיבה עם 842 מתושבי יו"ש. ב 2021 נוספו ליו"ש רק 74 תושבים חדשים, אך ב 2022 - שהתאפיינה בפיגועים קשים וב מבצע שובר גלים - חלה עלייה דר מטית במספר העוזבים: 1,022 יש ראלים עזבו את האזור, אף שכבר אז נבנו לא מעט יחידות דיור. ב 2023 הצטרפו ליו"ש 550 תושבים חדשים, אך ככל הנראה אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שהחלה בעקבותיהם הביאו לכך שב 2024 נרשמה ההגירה הגדו לה ביותר - עם 1,596 ישראלים שעזבו את יו"ש ו 284 ישראלים שעזבו את ישראל עצמה. נתוני ינואר-פברואר 2025 מצ ביעים על המשך המגמה, ונכון לסוף פברואר ההגירה השלילית מיו"ש עומדת על 182 איש. ב"תמרור" סו ברים כי הגידול באוכלוסייה נשען כרגע רק על ריבוי טבעי, שגדל ב 549 ילדים מתחילת השנה - 58% ממנו ביישובים החרדיים, בעיקר מודיעין עילית וביתר עילית. ד"ר שאול אריאלי, ראש קבו צת "תמרור", טוען כי הזינוק בכ מות יחידות הדיור ביו"ש, שעומ דת ברבעון הראשון של 2025 על עשרת אלפים בלבד, לא מצוי בה לימה להיקף הביקוש למגורים בא זור. לדבריו, "האובססיה של סמו טריץ' והממשלה לבנות ביו"ש לא תואמת את רצון הציבור, שמעדיף לגור בתחומי הקו הירוק". נתון נוסף שצריך להטריד את הנתונים חושפים: הפלשתינים בדרך לעקיפת מספר המתיישבים בשטח .C זאת אף שלפני כ 15 שנה שיעור היהודים היה 82% הציבור התומך במאבק נגד הב נייה הבלתי חוקית של הפלשתי נים בשטח ,C הוא הירידה הברורה לאורך השנים בשיעור הישראלים המתגוררים בשטח ,C שמשמעותה לפי "תמרור" אחת: יציבות במספר הפלשתינים שמתגוררים בשטח. אם ב 2010 היוו הישראלים 82% מתושבי שטח ,C ב 2020 צנח שי עורם ל 60% ובשנתיים האחרונות הוא ירד ל .55% לפי נתוני הלמ"ס, הישראלים מונים כיום 15% מתו שבי אזור יו"ש כולו, לעומת 11% ב .2010 ד"ר אריאלי: "המגמות הדמוגר פיות השליליות בקרב אוכלוסיית הישראלים ביו"ש יוצרות מציאות שבה הולך ויורד שיעור הישראלים בשטח ,C כמו גם בכל יו"ש, האוכ לוסייה הופכת ענייה יותר ונסמכת בעיקר על מענקי הממשלה". מקום לתקווה אף שהנתונים מלמדים על בלימה ואפילו ירידה בשיעור הישראלים ביו"ש, הדבר קשור בין היתר להס למה הביטחונית, מה שעשוי להשת נות לאחר התייצבות המצב - בדו מה לשנות האינתיפאדה השנייה, שבהן היתה הגירה שלילית דרמ טית וירידה ניכרת ברכישת בתים ביו"ש, ולאחריה חל זינוק בהגירה החיובית ליו"ש. כך, לדוגמה, בשנים 2014-2010 עברו להתגורר ביו"ש כמעט 21 אלף איש, נוסף על הריבוי הטבעי הגבוה דרך קבע. לצד המצב הביטחוני, ניתן לת לות את הירידה בנתונים גם בדי למה שקורעת את יו"ש זה כשנה וחצי: ההאטה בבנייה. אף שחודשים ספורים לאחר 7 באוקטובר אושר מחדש להעסיק פועלים פלשתינים, אם כי תחת אבטחה כבדה, כמעט בכל יישוב ביו"ש יש גם כיום ציר מכריע של התנגדות להעסקתם. המשמעות: בנייה שאמורה לצאת לדרך נבלמת במקרים רבים בשל התנגדות תושבים. הכבישים המתפתחים ביו"ש, שהפכו חלק מהשטח לאטרקטיבי מאוד, גם הם מהווים פקטור להגי רה חיובית של תושבים מתוך הקו הירוק לתחומי יהודה ושומרון. כך, ביישובים כמו אפרת ואלקנה, שנמצאים במיקומים אטרקטיביים בשל קרבתם היחסית לקו הירוק ובשל מערכת כבישים איכותית, מחירי הבתים זינקו והביקוש רב. ביישובים באזורים יותר מרוחקים, לעומתם, מחירי הדיור נמוכים ביחס לערי ישראל, אך הבתים אינם נח טפים באותה המהירות.