עצוב לגלות כמה רבים הם המסרבים להכיר בכך שהפקרת החטופים אינה “חציית קו אדום” של ממשלת נתניהו, אלא המשך טבעי ורצוף של שנים רבות שבהן אנחנו, כן אנחנו, החברה הישראלית, הפכנו לחברה מפקירה ומופקרת.
אנחנו הפקרנו את מערכת החינוך של ילדינו בידי לאומנים ו/או משיחיים שעמלו נמרצות להחדיר את משנתם באמצעות תוכניות של “זהות יהודית” ו”מורשת יהודית”, שאינן אלא מונחים מכובסים לתהליכי הדתה משיחית וחיזוקה של “היהדות הסגורה” הרואה בעם היהודי עם לבדד ישכון.
אנחנו הפקרנו את השירות במשטרת ישראל, במג”ב וברבות מהיחידות הלוחמות לשכבות החלשות בחברה הישראלית. אלו שעדיין רואות במערכות הללו ערוץ למוביליות, ומוכנות לשלם את המחיר בציות לשרים מסוגם של בצלאל סמוטריץ’ ואיתמר בן גביר.
אנחנו הפקרנו את ניצולי השואה, הנכים, מחוסרי דיור ופגועי הנפש לגחמות של שרי אוצר ואחרים שהעמיקו את הקיטוב החברתי־כלכלי בחברה הישראלית.
אנחנו הפקרנו את החברה הערבית בישראל לכנופיות פרוטקשן רצחניות.
אנחנו הפקרנו את המערכת הפוליטית לעסקנים מושחתים, לבורים, לחסרי כישורים ניהוליים, לבעלי אג’נדות משיחיות שהולידו ממשלות כושלות ועלובות.
אנחנו מפקירים את מערכת הבריאות לשרים שראו בה ערוץ נוסף להעדפה סקטוריאלית והפקירו בתורם את החולים, המתמחים והסטאז’רים לתקנים ושעות של עבדות.
אנחנו מפקירים את זכותנו להשתמש בתחבורה ציבורית בשבתות ובחגים, ומפקירים את בטיחותנו בכבישים לפורעי חוק לסוגיהם הנהנים מאוזלת ידן של המשטרה והרשויות המקומיות.
אנחנו מפקירים את כספי המסים שלנו להוצאות חסרות אחריות וחסרות תוחלת מדינית וחברתית, לחברה החרדית, למפעל ההתנחלות, לחברות ממשלתיות עם אלפי משרות מומצאות, לעמותות של “אנשי שלומנו” ולרווחת משפחת ראש הממשלה.
אנחנו מפקירים את האמת נוהים אחרי פייק־ניוז ופייק־ריאלטי שעיתונאים מטעם מוכרים לנו. הפקרנו את המילה הכתובה, הספר, המאמר והמחקר לטובת הרשתות החברתיות, בניסיון כושל להבין את התורה כולה על רגל אחת. הפקרנו את המחקר המדעי, הפקרנו את הרמה האקדמית, הפקרנו את מדעי הרוח והחברה ואפשרנו לדורות של סטודנטים לסבול מבורות בהיסטוריה שלנו, בתולדות הציונות והסכסוך הישראלי־ערבי.
הפקרנו והפקרנו ברשימה ארוכה וכואבת. אנחנו ולא אחרים.
הפקרת החטופים היא המחיר שתובעת ממשלת ישראל של נתניהו כדי לכבוש את עזה, לקדם את רעיונות הסיפוח, להבטיח את הבדלנות הפריזיטית של החברה החרדית, את השחיתות המוסדית של מפלגת השלטון ואת הישרדותו האישית של נתניהו.
החזרת החטופים, מתים וחיים, חייבת להיות גם תחילת החזרתה של האחריות והסולידריות החברתית לעומק ליבה של החברה הישראלית, יהודית וערבית יחדיו. יידרשו לכך שנים לא מעטות של הקרבה אישית בסדר גודל חלוצי. החלופה לכך ברורה.
פורסם לראשונה ב-הארץ, 22.05.2024
