“אנחנו רוצים שתהיו בשקט” לחש מוחמד אל-עמאדי, השליח הקטארי, באוזניו של חליל חיה, איש חמאס. המשפט הזה הוא תמצית הרטוריקה המרדימה של קטאר במשך למעלה משני עשורים. קטאר היא מדינה עשירה, אך היא מתמודדת עם אתגרים דמוגרפיים וגיאוגרפיים וחסרה את המורשת ההיסטורית, הדתית והתרבותית העמוקה של מדינות כמו מצרים וסעודיה. כדי למצב את עצמה כאומה מובילה במזרח התיכון ובעולם, האמירים הקטרים אימצו אסטרטגיה להרדמת יריביהם. הם העניקו סיוע כספי למשטרים ערביים ובמקביל חתרו תחתם.
קטאר מימנה תנועות אסלאמיות קיצוניות, בהן חמאס, וניצלה את רגשות הפחד, הבושה והכעס בקרב צעירים ערבים ופלסטינים כדי להסית מרידות לטובת משטרים הקשורים ל”האחים המוסלמים”. אירועים מרכזיים כמו “האביב הערבי” ב-2011, התקוממות “חרב ירושלים” במאי 2021 והמתקפה הצבאית על ישראל המכונה “מבול אל-אקצא” באוקטובר 2023 מדגימים את דרכי הפעולה של קטאר. העולם המערבי וישראל הורדמו, וקטאר הפכה לנקודה עיוורת בשדה הראייה שלהם. במקום לראות בה מדינה המסיתה לטרור, הם ראו בה בעלת ברית שמרסנת את הטרור. הם העדיפו לרדוף אחרי איראן, המפעילה עוצמה צבאית קשה, וללטף את האמיר, שהפעיל עוצמה פיננסית ותודעתית רכה.
קטאר שואפת להקים איחוד ערבי כדי לשחרר את הערבים מהתלות בסיוע הכספי של ערב הסעודית ומההישענות על התרבות והסיוע המערביים. היא מבקשת ליטול ממצרים את הבכורה על האידיאולוגיה הפאן-ערבית של ג’מאל עבד אל-נאצר. השיר שקרא תמים אל-ברגותי בתום המונדיאל בדוחא ב-2022 היה רמז סמלי למתרחש בחצר האמיר: אל-ברגותי הוא משפיען רשת הפועל בחסות כלי התקשורת הקטארים. הוא טבע את הסיסמאות “שחרור פלסטין כולה אפשרי בדור הזה” (מאי 2021) ו”שחרור כל פלסטין התחיל” (אוקטובר 2023).
קטאר מפעילה גם רשת של מכוני מחקר, אוניברסיטאות ואקדמאים רדיקליים, כמו דר’ עזמי בשארה, לשעבר חבר כנסת ישראל שנמלט מישראל על רקע חשד לריגול למען חיזבאללה. מוסדות אלה מחנכים צעירים ערבים ופלסטינים, שחלקם עוסקים מאוחר יותר בחתרנות פוליטית במולדתם. כפי שתיאר זאת הפעיל המצרי, עבד אל-עזיז עבדאללה: “הדוקטור עזמי כיוון אותנו והיה לנו למצפן בהופעותיו בערוץ ‘אל-ג’זירה’. דעותיו היו בעינינו חדות, פסקניות ורבות השפעה. כל הזמן חשבנו על הסלמה והיינו זקוקים לדעות. שתינו בצמא את דברי עזמי בשארה, שהיה לנו מורה דרך…. לדוקטור עזמי ולפרשנויותיו למצב הייתה השפעה רבה על הצעירים. המפגש הבא יהיה בכיכר השעון ביפו, כלת הים”.
מונא אל-כורד, אקטיביסטית המתגוררת במזרח ירושלים, השתתפה בתוכנית “שגרירי אל-ג’זירה” בדוחא בשנת 2018. המחאה שארגנה בשיח’ ג’ראח והעימות שפרץ במסגד אל-אקצא בין צעירים פלסטינים לשוטרים ישראלים הובילו לקריאות לעזרה ממזרח ירושלים למוחמד דף, הרמטכ”ל של חמאס, וכתוצאה מכך להסלמה צבאית נגד ישראל במאי 2021. אוניברסיטת “ביר זית”, שבה למדה מונא אל-כורד, זוכה לתמיכה מקטאר. התוכנית “לימודי ישראל”, שמטרתה לחנך את בוגריה לנקודות מבט שונות, כוללת נקודות מבט ביקורתיות על מדיניותה של ישראל, כמו ראייתה כקולוניאליזם התיישבותי ומדינת אפרטהייד, תוך תמיכה בחיסול המפעל הציוני. התוכנית ממומנת על ידי קטאר.
קטאר מאמצת אליה אנשי דת מוסלמים ונוצרים. בין הדמויות הללו ניתן למצוא את יוסף אל-קרדאווי, שסיפק לגיטימציה דתית לערבים צעירים למרוד בשליטיהם ב”אביב הערבי”; מנואל מוסלם, מביר זית, הדוגל במאבק מזוין נגד ישראל וזכה לביקור אישי של השליח מוחמד אל-עאמדי האחראי להעברת הסיוע הכספי של קטאר לרצועת עזה; ואחמד אל-ריסוני, שתייג את התקפת החמאס על ישראל באוקטובר 2023 כ”ג’יהאד המכובד והטהור ביותר”.
ממשלת ישראל עשתה טעות כשהיא הניחה שכספי קטאר שיישלחו לעזה ירסנו את חמאס. תפיסה זו דחפה את יחיא אל-סינוואר, מנהיג החמאס בעזה, לזרועות קטאר ולהנהגת החוץ הרדיקלית של החמאס שיושבת בה. הוא תויג כמשתף פעולה שסחר בפלסטין תמורת כסף, וזה גם אפשר לו ולהנהגת החמאס בעזה להסיט את כספי המיסים שגבו לטובת התעצמות צבאית במקום לרווחת האוכלוסייה. הכישלונות המצטברים של אל-סינוואר בכל הנוגע להסרת המצור, שיקום עזה ושחרור אסירים פגעו בתדמיתו הלאומית ושיחקו לידיו של יריבו, חאלד משעל.
משעל רוצה להיות מנהיג אש”ף שמוביל את מאבק השחרור, והוא שואף להפוך את הרשות הפלסטינית ואת ממשלת חמאס בעזה לרשויות מוניציפליות האחראיות על חיי היום-יום. בזמן ההתקפה הצבאית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023, הנהגת החוץ של חמאס עזבה את קטאר לטורקיה, אולי כדי להסיר חשד למעורבות האמיר, אולם משעל הודה בראיון לערוץ קטארי: “המתקפה היתה מתוכננת, מחושבת ויצירתית”. כאשר משעל דרש במאי 2023 מאנשי הדת המוסלמים לקרוא לג’יהאד נגד ישראל, והכריז כי על הערבים והפלסטינים לחפש “עבדאללה עזאם חדש”, כל סוכנויות הביון היו צריכות להיבהל ולפרסם אזהרות בנוגע לקטאר, הנותנת חסות לאלו המבקשים בן לאדן חדש.
באמצעות ערוצי לוויין, משפיעני רשתות חברתיות, אקדמאים אנטי-אמריקניים ואנטי-ישראליים, אנשי דת דתיים והנהגת החוץ של חמאס המתגוררת בדוחא, מנהיגי קטאר אימצו את הנורמה התרבותית של כבוד ובושה שעבדה בצורה כה יעילה ב”אביב הערבי”. הם ממצבים את עצמם כמתווכים, בעוד שבמציאות הם מביישים את העולם המערבי, את המנהיגים הערבים ואת הרשות הפלסטינית על שיתוף הפעולה עם ישראל. יתרה מזאת, הם עושים מניפולציות על מנהיגי חמאס כדי להשפיל את ישראל ולתאר אותה כ”מדינת נייר”, תוך שהם גם מבזים את חיזבאללה על כך שהוא נוקט אסטרטגיה של הטרדת ישראל במקום לנקוט בפעולות רציניות יותר.
על מנהיגי העולם החופשי לדרוש מקטאר לבחור: האם היא מתנהגת כמדינה אחראית מבקשת שלום, או שהיא ממשיכה להיות חלק מציר הרשע ומייצרת כאוס וטרור. לא נכון להתרפס בפני מי שדם הנרצחים על ידיה, בכל הנוגע לשחרור החטופים, אלא יש לדאוג שארה”ב המחזיקה על אדמתה את הבסיס הצבאי הגדול היותר במזרח התיכון תבהיר לה מה היא עומדת להפסיד.
פורסם לראשונה ב-הארץ, 26.10.2023
