שיתוף חמאס וקטאר בהסדרה הישראלית־הפלסטינית העתידית, במקביל להימנעות מצעדי עונשין מהותיים נגד כל מי שתומך בפעילות הטרור של חמאס, מעבירים מסר לתנועת “האחים המוסלמים” ולארגונים האיסלאמיים הג’יהאדיסטיים בעולם. לפי המסר הזה — לא רק שחרור פלסטין כולה אפשרי, וכבר התחיל למעשה בדור הזה, כפי שטוענים משפיעני הרשת של קטאר — אלא שגם ההשתלטות על העולם המערבי אפשרית, אם לא בדור הזה אז בדורות הבאים.
“אורך רוח” ו”עמידה נחושה” הם ערכי יסוד באידיאולוגיות האיסלאמיות, והיום הם מככבים ביתר שאת בדרשות במסגדים, ברשתות החברתיות, ובהפגנות במערב ובחלק ממדינות ערב. ההתעלמות של ישראל, ארה”ב ומדינות אירופה מ”העוצמה הרכה” שקטאר מפעילה על אדמתן באמצעות משפיעני רשת, אנשי דת, מרכזי מחקר ואוניברסיטאות, כדי לחולל שינויים תודעתיים, היא הרת אסון בכל הנוגע לביטחון הלאומי שלהן.
קטאר העניקה בעבר חסות לבני משפחתו של אוסאמה בן לאדן, האחראי לפעולת הטרור האכזרית ביותר שבוצעה על אדמת ארה”ב, ב–11 בספטמבר 2001, והיום היא פורשת את חסותה על חאלד משעל, מנהיג חמאס־חוץ, המייחל לבואו של עבדאללה עזאם חדש — האיש שהניח את היסודות לארגון אל־קאעדה. קטאר העניקה בעבר חסות לשייח יוסף אל־קרדאווי, יו”ר ההתאחדות העולמית של אנשי הדת המוסלמים, האחראי לפסקי הלכה שהתירו את דמם של אזרחים ישראלים ומנהיגים ערבים, והיום היא מעניקה חסות למחליפו, דר’ עלי אל־קרה דאע’י, המשבח את תושבי עזה המתחנכים לאורה של התפישה ה”מאוזנת” של השייח עבד אל־קאדר אל־ג’ילאני, המשלבת בין לימודים כלליים לבין לימודי קוראן וג’יהאד.
קטאר היא גם זו שהעניקה מקלט לח”כ לשעבר עזמי בשארה, שפועל לסיכול התוכניות של ארה”ב, ישראל ומדינות ערב המתונות להסכמי נורמליזציה ובריתות אזוריות, כולל מתווה ביידן לסיום המלחמה בעזה. בפברואר 2024 הושקה יוזמה של מרכז המחקרים הערבי בדוחא, בראשות בשארה, במטרה להקים הנהגה פלסטינית חלופית, שתמנע מ”המעצמות האימפריאליסטיות המערביות, המשתתפות במלחמת ההשמדה בעזה, ומהמשטרים הערביים המשתפים פעולה עם הישות הציונית, להשתלט על תכנון היום שאחרי, לקבור את רוח ההתנגדות, לדכא את הקורבן, ולאפשר לישות הציונית להמשיך להתל במדינות האזור ולשמר את הקולוניאליזם בפלסטין”, הסביר עווד עבד אל־פתאח, פעיל בל”ד השותף ליוזמה.
קטאר, המבקשת למתג את עצמה כמדינה מובילה בעולם, פועלת בשנים האחרונות גם כדי להגביר את השפעתה הפוליטית והכלכלית במדינות המוסלמיות שבמרכז אסיה (אוזבקיסטאן, קירגיזסטאן, קזחסטאן וטג’יקיסטאן), לצד, ואולי גם על חשבון, מעצמות עולמיות כארה”ב, רוסיה וסין ומעצמות אזוריות כאיראן וטורקיה. באמצעות עמראן עבדאללה, העורך התרבותי של אל־ג’זירה נט, היא העבירה מסרים למעצמות המערב ולבעלת בריתה טורקיה, שלפיהם המשפחה השלטת, משפחת אל־תאני הבדואית, איננה בכיס של אף אחד.
עמים נוודים, מסבירים שם, כוננו אימפריות אסיאתיות רחבות ידיים ועשירות הודות לתרבות השבטית שלהם, המתאפיינת בקולקטיביזם, דינמיות ויכולת להסתגל לתנאים חדשים. האירופים הצליחו לכונן אימפריות לא בגלל עליונותם התרבותית על עמי המזרח אלא כתוצאה ממהפכות טכנולוגיות ותעשייתיות, והתערבותם במדיניות הפנימית של הארצות שכבשו. המסקנה: הסדר העולמי שלפיו שולטות בעולם מעצמה אחת או שתיים, עומד להשתנות לרעת ארה”ב ואירופה, ולטובת המעצמות האסיאתיות.
קטאר לא מהססת להתערב בענייניהן הפנימיים של מדינות אירופיות, והיא שוקדת לחולל שינויים בדפוסי ההצבעה של המוסלמים והערבים בבחירות הנערכות בהן באמצעות סוכני השפעה, המקבלים את הכשרתם בערוץ אל־ג’זירה ומועסקים בכלי התקשורת של קטאר ושל “האחים המוסלמים”. אחד מהם הוא העיתונאי הירדני עדנאן חמידאן, המתגורר בבריטניה ואחראי לניהול הקמפיינים הדיגיטליים “הקול הערבי” ו”הקול המוסלמי”, המנחים את המצביעים למי להצביע בבחירות הצפויות ביולי בבריטניה.
העמים הערביים והאיסלאמיים צריכים לחשוש מפני קטאר לא פחות מאשר עמי המערב. קטאר לא פועלת לקידום משטרים דמוקרטיים וזכויות אדם במדינות ערב, אלא מנצלת את מצוקות האזרחים בהן כדי לגרום להם למרוד בשליטיהם ולהמליך שליטים מוסלמים דכאנים לא פחות במקומם. בדיוק כפי שנהגה ב”אביב הערבי” ובאפגניסטאן, כשהשיבה לשלטון את אנשי הטליבאן האכזריים.
גם הפלסטינים יצטרכו לחשב מסלול מחדש מול קטאר. מסקרים שנערכו לאחר 7 באוקטובר עולה כי 69% מהם עדיין מרגישים בטוחים תחת שלטון חמאס בעזה, לעומת 48% תחת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית; כ–12% תומכים במדינה איסלאמית; ו–9% תומכים בבניית מערכת פוליטית דמוקרטית, שתכבד זכויות אדם. במילים אחרות, הפלסטינים עדיין תומכים בחמאס, לא משום שהם מעוניינים בשלטון דכאני של חליפות איסלאמית, אלא בעיקר משום שהרשות הפלסטינית משתפת פעולה עם ישראל במקום להגן עליהם, ואילו חמאס זוקף את ראשם, כשהוא מנפץ את המיתוס של צה”ל הבלתי מנוצח ומשמר את האמונה שרק הוא יביא לסיום הכיבוש ולהקמת מדינה פלסטינית.
ואולם, הפלסטינים יצטרכו לבחור לעצמם מנהיגות אחרת ולהיגמל מכספי הסיוע של קטאר, שלא נועדו לרווחתם או להגנתם אלא להעשרת חשבונות הבנק של מנהיגי חמאס ולבניית תשתית צבאית, המבטיחה את הישרדות הארגון ומחריבה את עתיד ילדיהם.
פורסם לראשונה ב-הארץ, 24.06.2024
