ב–7 באוקטובר 2023 התנפצה הקונספציה “חמאס מורתע”, אך בקונספציה “קטאר היא מדינה ידידה העוזרת לפתרון קונפליקטים” ישראל שבויה עדיין. היא מתעלמת מהמערכה התודעתית שקטאר מנהלת נגדה ונגד העולם המערבי, שלפיה שחרור כל פלסטין יביא לשחרור האזור מהקולוניאליזם, לשחרור העולם מהסדר החד־קוטבי של ההגמוניה האמריקאית ולשחרור נפש האדם מהתרבות המערבית.
גם את ההאשטאגים “ספרד”, “אנדלוס”, “פלסטין”, “היסטוריה ותרבות”, שמשפיעני הרשת של קטאר מפיצים בקביעות, לא ישראל וגם לא ספרד מבינות. ההאשטאגים עוסקים במערכה היסטורית, תרבותית ותודעתית, המחברת בין שני נרטיבים מרכזיים האמורים לשכנע את המוסלמים ברחבי העולם שהאימפריה האיסלאמית באנדלוסיה נפלה בשל קנאה ויריבות בין המלכים המוסלמים, ופלסטין ההיסטורית לא תשוחרר בגלל היריבויות בין המדינות הערביות ושיתוף הפעולה שלהן עם האויב הישראלי נגד ארגוני ההתנגדות הפלסטיניים.
הציוצים של משפיעני הרשת של קטאר — “חיפה יפה, אך תהיה יפה יותר שרופה”; “אל תחלמו על עולם מאושר כל עוד ישראל קיימת”; “שחרור כל פלסטין אפשרי, והוא החל” — נשארים גם הם בלא מענה אפקטיבי מצד מערך ההסברה הישראלי הרשמי. לאיומים שקטאר משמיעה בדבר גירוש אפשרי של מנהיגי חמאס מאדמתה, אין להתייחס ברצינות כל עוד חאלד משעל ממשיך להצהיר למוסלמים ברחבי העולם כי מסגד אל־אקצא הוא “הנפץ שמדליק אינתיפאדות”; להסית את תושבי הגדה המערבית וערביי 1948 (הערבים הישראלים) לחדש את פיגועי ההתאבדות; להאיץ באומה הערבית לצאת לג’יהאד בנפש ובנשק נגד האויב הציוני שאיננו חלק טבעי מהאזור; לעודד את ההמונים הערביים לצאת לרחובות וללחוץ על מנהיגיהם לנתק קשר עם ישראל, וגם לקרוא למנהיגי הסטודנטים ברחבי העולם לחדש את האקטיביזם ברחובות כדי לשים קץ להגמוניה הציונית והאמריקאית.
נראה כי לא רק ישראל נרדמה בשמירה; גם מנהיגי אירופה וארצות הברית אינם מבינים שקטאר פועלת באמצעות סוכני השינוי שלה להביא להתנגשות בין הצפון הגלובלי לדרום הגלובלי, על ידי ניצול המצוקות של המדינות הכושלות ותנועות ה־WOKE במערב, ושהיא חותרת תחת הדגם המערבי של המדינה הלאומית המודרנית, שאת גבולותיה הם התוו בעבר, כדי לכונן תחתיו דגם של מדינת מורשת ערבית. מדינה, שהלגיטימציה של המשטר בה תיגזר מהסכמתו להציב את האינטרסים של האומה הערבית־האיסלאמית מעל לאינטרס המדינתי, ובראש ובראשונה המאבק בישראל.
תוואכול כרמאן, אקטיביסטית איסלאמית מתימן שקיבלה סיוע מקטאר לקידום השיח המהפכני בארצה בעת “האביב הערבי” וזכתה על כך בפרס נובל לשלום, מסייעת לקטאר להניע מרד של צעירים ועמים ילידים נגד הממשלות במערב. בוועידה “עולם של צעירים אחד” שנערכה בקנדה דיברה כרמאן על הנסיגה שחלה בדמוקרטיה, בזכויות האדם ושלטון החוק בארה”ב, קנדה, בריטניה וצרפת, וקראה לפעול נגד החברות והממשלות החזקות ששודדות את משאבי העמים הילידים.
בסרטון ש”אל־ג’זירה” ערכה מנאום של מזכ”ל האו”ם, אנטוניו גוטרש, באחד מכינוסי הפסגה הערבית, הובלטו הכתוביות הבאות מדבריו: “גוטרש קרא למדינות הערביות להתאחד ולא לאפשר לגורמים חיצוניים לבצע מניפולציות”; “גוטרש הנכיח את תור הזהב של התרבות האיסלאמית וחלק שבחים לתרומת הערבים במשך מאות שנים, החל בתחיית אנדלוס בחצי־האי האיברי ועד לבגדד שהיתה מרכז התרבות והציוויליזציה של העולם”; “המזכ”ל הטיל את האחריות לפיגור המדינות הערביות על הקולוניאליזם ועל מאבק השחרור שהעם הערבי היה צריך לנהל”. כל אלה מדגימים שגוטרש, וכן רבים מעובדי האו”ם לשעבר המועסקים כיום במרכז המחקרים של עזמי בשארה בדוחא, אינם מייצגים את הערכים שלשמם הוקם האו”ם, והם נעשו נושאי כלים של קטאר.
ישראל וארה”ב טעו כשאפשרו לקטאר להכניס סיוע לרצועת עזה, וטועות שוב כשהן מאפשרות לה להכניס סיוע ללבנון. אחרי שרצועת עזה חרבה, והסיכוי של חמאס לשוב לשלטון נמוך, קטאר שועטת ללבנון. היא חברה בוועדת החמש, שקמה לסייע בפתרון המשבר הפוליטי בלבנון, לצד מצרים, סעודיה, ארה”ב וצרפת, מחבקת את וליד ג’ונבלאט, הדרוזי וראש המפלגה הסוציאליסטית הפרוגרסיבית לשעבר בלבנון, בתקווה שהעדה הדרוזית תעזור לה בעתיד להפיל את המשטר של בשאר אסד; מזרימה מיליוני דולרים לצבא לבנון למימון חלק ממשכורות החיילים (100 דולר לחייל); מהדקת את שיתופי הפעולה עם משרדי הממשלה הלבנוניים, כמו, למשל, המשרד לביטחון פנים האחראי להכשרת שוטרים, ומקדמת הסכמים בתחום האנרגיה הסולארית.
כך מקווה קטאר לשחזר את המודל שבנתה ברצועת עזה, שכלל חלוקה של 100 דולר למשפחות עניות, אספקת סולר והכשרה של קצינים ממשרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס ברצועת עזה במכללה לשוטרים בקטאר.
הכניסה הקרקעית של ישראל לדרום לבנון נותנת לקטאר הזדמנות להתנחל בלבבות הלבנונים. אחרי שישראל תפרק בעבורה את חיזבאללה השיעית ואת טבעת האש האיראנית שנטוותה באזור, תופיע קטאר בתפקיד “המושיעה”, ותשחזר את מה שעשתה עם חמאס הסוני ברצועה. אלא שהפעם תעשה זאת עם “האחים המוסלמים” הסונים בלבנון, בסוריה, בעיראק ובירדן. ואת טבעת האש השיעית של איראן תחליף טבעת אש סונית של קטאר, המסוכנת לא פחות, שעלולה להביא על ישראל “מבול אל־אקצא 2”, כמו שחאלד משעל מצהיר.
צלאח א־דין אל־איובי שיחרר את פלסטין, ירושלים ואל־אקצא, אחרי שהבטיח לעצמו עומק גיאוגרפי ודמוגרפי בטורקיה, סוריה, עיראק, מצרים וירדן — כך אומרים משעל ומוחמד אל־שנקיטי, מרצה באוניברסיטת קטאר, וכנראה לא במקרה. לולה ראשד אל־חאטר, שרת המדינה לשיתוף פעולה בינלאומי, נחתה לפני כמה ימים בביירות עם סיוע אווירי נדיב והבטחות ל”תוכניות לטווח הבינוני והארוך”. יש להאמין למה שהיא אומרת, מפני שקטאר רצה למרחקים ארוכים, ואורך הרוח הוא ערך מרכזי באידיאולוגיה של “האחים המוסלמים”.
פורסם לראשונה ב-הארץ, 13.10.2024
